צרו איתנו קשר
נציגינו ישובו אליכם בהקדם.

לפרטים:
04-6586219

חומה ומגדל

אורחים יקרים, אנו שמחים להעניק לכם מידע על האתר הייחודי שלנו, "חומה ומגדל", אשר מהווה מוקד משיכה לכל מי שמורשת העם היהודי בארץ ישראל של טרום קום המדינה יקרה לליבו. בואו נראה מה יש לנו להציע לכם:

 

  1. התרשמו מהאתר ומהפעילויות המתקיימות בו באמצעות התמונות הללו
  2. פעילויות ייחודיות לבתי ספר וגנים
  3. פעילויות לקבוצות: גימלאים, קבוצות תגלית, משפחות מאורגנות, ימי גיבוש וכן הלאה
  4. אם אתם מעוניינים לא רק במסע מרתק של מורשת אל העבר, אלא גם בחוויה תרבותית נהדרת, אל תוותרו על ביקור במוזיאון לארכיאולוגיה המיוחד במינו שנמצא ממש כאן בתוך גן השלושה

 

מה באתר?

 

האתר הוא שחזור בגודל טבעי של "תל עמל" - ראשון יישובי "חומה ומגדל". בחצר, המוקפת חומת עץ, ניצבים צריפי המגורים, חדר האוכל והמטבח. כאן ניתן לראות ולהבין כיצד קמו 57 יישובים בימי ה"מאורעות" בשנים 1936-1939 תחת השלטון הבריטי, איך השפיעו היישובים הללו על עיצוב גבולות המדינה ובאילו תנאים חיו החלוצים באותם ימים. כדאי לטפס למרומי המגדל ולהשקיף על העמק, שהפך מאזור שממה וביצות - לאזור פורח.

 

 

 

באתר מוצעות משימות לפעילות בנושא ההתיישבות החלוצית בימי מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט למשפחות, בתי-ספר ומבוגרים. מוקרן סרטון אותנטי בשפות עברית ואנגלית, עם כתוביות ברוסית, ספרדית וגרמנית.

למרגלות האתר הוקם גן "פעמוני ההתיישבות".

כמו כן, ניתן לערוך ביקור משולב עם אתרים נוספים בסביבה.

 

מתי פתוח? בימים א'-ה', בשבת ובחג: 10:00 - 14:00.

ביום ו וערב חג סגור.

לקבוצות בתאום מראש בלבד: גם בימי ו' וגם מעבר לשעות הפעילות הרגילות.

 

איך להגיע? בכביש עפולה בית שאן , האתר נמצא בתחומי גן השלושה(הסח'נה).

 

 צרו קשר בטל': 04-6581017, פקס: 04-6581090, דוא"ל:homa@gan3.co.il

 

 *למבקרי גן השלושה ביקור בחומה ומגדל כלול בכרטיס הכניסה. הדרכה וסרט בתשלום

 

 

פרטים מלאים:

 

אגף מורשת "חומה ומגדל" הוא שחזור בגודל טבעי של 'תל עמל' - ראשון יישובי חומה ומגדל. בו הומצאה ובוצעה לראשונה שיטה זו.

 

האתר נחנך ע"י רוה"מ יצחק רבין ז"ל במאי 1993.

 

היוזמה להקמתו הייתה של חברי קיבוץ ניר דוד (תל-עמל) ומועצה אזורית עמק המעיינות (בית שאן). כן לקחו חלק בהקמתו: צוות הגן הלאומי גן השלושה, רשות הטבע והגנים הלאומיים, המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות והקק"ל.

האתר בנוי לפי חצר תל-עמל, אך הוא מספר את סיפור התיישבותם החלוצית של כל יישובי 'חומה ומגדל' בארץ ישראל בכלל ובעמק בית שאן בפרט, ומטרתו - להמחיש את תולדות ההתיישבות הנועזת בימים ההם, המצוקות והקשיים באותה תקופה ולהקנות לדורות הבאים את ערכי ההתיישבות החלוצית.

 

זהו שחזור של 1*1 של החיים במבצר העץ המסוגר ב - 1936. ניתן לבקר בצריפי המגורים שתכולתם מרמזת על החיים הדחוקים בתקופה ההיא, להיכנס לחדר האוכל, למטבח, למכבסה, לראות את חומת העץ הכפולה וחצר המשק. מומלץ לטפס למרומי המגדל ולהשקיף על העמק שהפך מאזור שומם מלא ביצות למקום פורח.

באתר ארכיון ובו חומר תיעודי רב מכל יישובי "חומה ומגדל", ניתן לעיין ולהזמין הרצאות, השתלמויות מורים, פעילות עם שחקנים, הרצאות זמר, אירוע 'ארוחת חלוצים' וכד'.

 

באתר אודיטוריום ובו כ - 80 מקומות ישיבה, וניתן להשכירו בנפרד מהפעילות.


האתר מאפשר למידה לא - שגרתית, מפגשים חווייתיים במגוון נושאים, כגון: התיישבות חלוצית, בטחון, בעיות המים, ועוד. לבתיה"ס מוצעות תכניות פעילות מקוריות וייחודיות כמו: פעילות משותפת לדתיים וחילוניים ופעילות ערב/לילה. תחנות פעילות חלוצית אקטיביות וחווייתיות המיועדות לכל הגילאים, כולל החינוך המיוחד. (ראה בדף הבית "הפעלות לקבוצות").

 

מתבצעות גם הדרכות לחיילים, מבוגרים וגמלאים, וכן הדרכה ופעילות למבקרי חו"ל, אפשרות לימי הולדת, בר מצווה ואירועים אחרים - בתיאום מראש.


מידע היסטורי

חומה ומגדל / פרופ' יואב גלבר

פרופ' יואב גלבר הוא ראש מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה

וראש ביה"ס להסטוריה, אונ' חיפה .

 

בניגוד לטענות המושמעות לאחרונה על-ידי היסטוריונים וסוציולוגים "חדשים", המתיישבים היהודים שעלו לארץ-ישראל מאז סוף המאה הי"ט לא היו "קולוניאליסטים" חמושים שבאו להשתלט בכוח על אדמות הילידים. הם רכשו את אדמותיהם בכסף מלא ועיבדו אותן בעצמם, או תוך תחרות קשה של העולים היהודים עםה"ילידים" הערבים בשוק העבודה של המשק החקלאי במושבות . העוינות של הסביבה הערבית, והפגיעות שהלכו ונעשו תכופות יותר במתיישבים וברכושם, הם שאילצו אותם להתחמש ולהתגונן .

 

התיישבות ובטחון היו אפוא בתקופת המנדט לערכים משולבים זה בזה. יכולת ההתגוננות הייתה תנאי להתיישבות שאיננה בת-חסות של השכנים, והיישובים היו לחממת הגידולשל ארגון"ההגנה" . גורלם של יישובים שהותקפו וננטשו במאורעות תרפ"ט חיזק מאוד את ההכרה בקשר הזה .

 

המרד הפלסטיני בשנים 1936-1939 יצר בארץ מצב קרוב למלחמה. לא הייתה זו התפרצות קצרת-ימים כמו בגלי המאורעות הקודמים, אלא תקופה מתמשכת של סכנות, מתיחות וכוננות. תנאי התקופה חייבו שינוי גישה ומציאת פתרונות הולמים להתיישבות חדשה, שהייתה צפויה לפגיעות והתקפות מצד ערבים מייד עם עלותה על הקרקע. עד מהרה נוספו להיבטים הביטחוניים והכלכליים של ההתיישבות החדשה גם היבטים מדיניים :תוכנית החלוקה שעלתה על הפרק בשנת 1937 חוללה מרוץ התיישבותי בהנחה שגבולות ההתיישבות יקבעו את גבולות המדינה היהודית שתוקם בעתיד, ובמרוץ זה חדרה ההתיישבות לחבלי ארץ חדשים שעדיין לא היו מיושבים ביהודים, כמו עמק בית-שאן, עמק החולה, עמק זבולון והגליל המערבי, דרום הארץ ושולי ההרים במרכזה.

 

"חומה ומגדל" היה בראשיתו פתרון טכני, שיטה שנמצאה להתיישבות מהירה בלב אזור עוין ונועדה להבטיח הגנה למתיישבים מיד עם עלותם על הקרקע מפני התקפות של כנופיות ערביות. ואולם, המושגהפך עד מהרה משיטה לסמל, המסמל את ההתיישבות כדרך של מאבק מדיני על הגבולות, כתרומה לביטחון היישוב וכשילוב של ערכי ההתיישבות והביטחון.

 

כל 57 היישובים שהוקמו בשנים ההן, מאז עליית תל-עמל על הקרקע בדצמבר 1936, מכונים יישובי "חומה ומגדל". אמנם לא כולם הוקמו בשיטה המסוימת שפותחה אז, ולא כולם היו יישובי ספר שחדרו למרחבי התיישבות חדשים, אך כולם מבטאים את הנחישות של היישוב ובעיקר של המתיישבים להתיישב למרות התנאים ולמרות הסכנות ואת הזיקה שבין התיישבות לביטחון, לגבולות ולקביעת הריבונות.

 

בזיכרון הקולקטיבי השתרש המושג "חומה ומגדל" כהתיישבות המכוונת למחות נגד הגבלות השלטון המנדטורי הבריטי על ההתיישבות. שימוש זה במושג הינו מוטעה. ההגבלות הבריטיות נכנסו לתוקפן רק בשנת 1940, לאחר תקופת "חומה ומגדל", ויישובי "חומה ומגדל" עלו על הקרקע בהסכמת הבריטים ותוך תיאום עמם. הם חלק מן המאבק היהודי-ערבי על הארץ, ולא מן המאבק היהודי-בריטי על העצמאות.

 

תל עמל ראשונה לחומה ומגדל

 

ע"פי יהושע לוריא ז"ל, היסטוריון חבר תל-עמל וחוקר התקופה.

בראשית אפריל 1936, פרצו ביפו מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (1936-1939). הם החלו בגל של שביתות והתקפות דמים על האוכלוסייה היהודית, על יישובים מבודדים ועל הכוחות הבריטים שהיו אז בארץ. המאורעות פרצו על רקע התחושה שכוחו של היישוב היהודי הולך וגדל. בראש המרד עמד המופתי הירושלמי, חאג' אמין אל-חוסייני, ובאזורי הארץ, בעיקר בשומרון ובגליל, החלו לפעול כנופיות צבאיות ערביות.

 

הבריטים תגברו את כוחותיהם בארץ ובמקביל הקימו מסגרות צבאיות משותפות עם היישוב היהודי. פעילותם של הנוטרים-שוטרים יהודיים תחת פיקוד בריטי-הורחבה. כמו-כן הוקמו פלוגות הלילה המיוחדות בפיקודו של צ'ארלס אורד וינגייט, ופלוגות השדה (הפו"ש) בפיקודו של יצחק שדה.

 

מנהיגי היישוב היהודי, הסוכנות היהודית, ההגנה, הקרן הקיימת לישראל והמרכז החקלאי, חיפשו דרכים להרחיב את שטח השליטה היהודית, לרכוש קרקעות ולהקים יישובים יהודיים נוספים באזורים בהם נרכשו קרקעות והאוכלוסייה היהודית הייתה דלילה. כבר בשנת 1929 עוצבו העקרונות בעניין הקמת יישובים יהודיים באזורים אלה. בין השאר נקבע כי יש להקים קבוצות יישובים הקרובים זה לזה, להקימם בנקודות הגבוהות והשולטות בשטח, ולדאוג למערכת תחבורה וקשר קצרה ובטוחה.

 

עם תחילת המאורעות, הותקפו יישובים רבים והיו פגיעות רבות בנפש וברכוש. כתוצאה מכך הוחלט להקים יישובים רבים באזורים שהיו בבעלות יהודית, ולעבות את מספר היישובים באזורי הספר. לשם כך היה צורך בהתארגנות ובהקמה מהירהשל יישובים, תוך הקפדה על אפשרות הגנה במקרה של התקפת כנופיות.

 

את פריצת הדרך בהתיישבות בתקופה זו החלו חברי קיבוץ תל-עמל (ניר דוד), שישבו בקיבוץ בית-אלפא. במשך שנתיים הם עיבדו את אדמות הקק"ל ברחבי עמק בית-שאן, עד פרוץ המאורעות. לאחר ששדותיהם על גדות נחל האסי (תל שוק) הותקפו ונשרפו, הוקמה וועדה של חברי הקיבוץ, בראשותו של שלמה גרזובסקי (גור) ובעידודו של חיים שטורמן מעין חרוד, ועובדה תכנית להקמת יישוב תוך יום (או לילה). עיקרה של ההצעה היה להכין חלקי מבנים, מגדל וחומות עץ, להסיעם בהסתר אל האתר המיועד להקמה ושם, בעזרת מתנדבים מיישובי הסביבה, להקים את החומה, שבין קירותיה חצץ, שלשה-ארבעה צריפים שישמשו למגורים, חדר אוכל, מרפאה וכדומה, ובמרכז להרים מגדל שישמש כמגדל-תצפית וקשר. שטחו של היישוב השתרע על 35 *35 מ' ותקציב הקמתו הסתכם ב-400 לירות ארץ-ישראליות.

 

לכל קבוצת מקימים הצטרפה כיתת נוטרים שאבטחה את העלייה, ובנוסף לכך הוקמו בכל יישוב "סליקים" ובהם נשק בלתי לגאלי.

 

שיטת הקמה זו, שבוצעה לראשונה בעליית תל-עמל ב-10 בדצמבר 1936, אומצה ע"י מנהיגי היישוב והפכה לשיטת ההקמה של 57 יישובים, שהוקמו בין השנים 1936-1939, הם יישובי "חומה ומגדל".

 

חלק מהיישובים הותקף מיד עם עלייתם על הקרקע וחלקם-זמן-מה לאחר מכן. אם כי את תל-עמל לא העזו לתקוף, חמישה מחבריה נפלו בהתנקשויות בשדות ובקרבות עם הכנופיות הערביות. אולם למרות ההתנכלויות הרבות, ההתקפות הקשות והנפגעים, לא ניטש אף יישוב.

 

המעשה החלוצי של חברי תל-עמל ופריצת הדרך בשיטת התיישבות "חומה ומגדל ", הביאו להקמה מואצת של עשרות יישובים ברחבי הארץ. יישובים אלה הוקמו באזורים דלי אוכלוסייה יהודית, בעלי חשיבות ביטחונית, והם שסייעו בקביעת גבולותיה של מדינת ישראל.

 

לסיכום וארגון המידע

תל-עמל, ראשון יישובי חומה ומגדל, הוקם ב - 10.12.1936.

רוב יישובי חומה ומגדל הוקמו ביום אחד, ולא בלילה, כפי שנהוג לחשוב, וזאת כדי שכבר מהלילה הראשון יוכלו המתיישבים להגן על עצמם נגד המתקפות של הערבים.

רוב יישובי חומה ומגדל עלו בידיעתם ובהסכמתם של הבריטים ורק האחרונים שבהם אכן עלו בלילה.

החוק האומר ש"אם יש לבית גג, אסור לפרקו" היה חוק תורכי ולא היה לו תוקף בימי חומה ומגדל (בזמן המנדט הבריטי).

אינפורמציה מלאה ומדויקת ביותר על התקופה, ניתן למצוא בספר: "עידן 9 - ימי חומה ומגדל" של הוצאת יד בן צבי תשמ"ז, בעריכת מרדכי נאור.